הסיפור של שיר

הסיפור של שיר: שיר מתמודדת עם דיכאון וחרדות.

"החרדה מונעת ממני לצאת מהבית, מונעת ממני לאכול, לנקות, ללמוד. היום ביקשתי עזרה מהמזכירה האקדמית והיא אמרה לי שהיא והצוות לא יודעים איך להתמודד עם 'אנשים כמוך'. אחרי התגובה שלה שהשאירה אותי המומה, דיברתי עם החברה הכי תומכת שלי. היא רצתה לעודד אותי ולתמוך אבל היא בטעות הגבירה את החרדה שלי בכך שהיא הציעה לי 'פשוט להתמודד עם זה'. מה זה להתמודד עם זה? איך אני אמורה להבין את המשפט הזה?" האם היינו מבקשים מאדם הסובל ממחלה גופנית, פשוט להתמודד עם זה?

החיים עם דיכאון וחרדות אינם פשוטים כלל. ההתמודדות משפיעה על כל אספקט בחיים כשהחלק שלעיתים קשה במיוחד הוא התגובה של הסביבה והשיפוט שהמתמודד חווה אחרי שהוא משתף במה שעובר עליו. שיר ובן זוגה מתמודדים עם דכאון וחרדות כבר מעל לחמש שנים, זמן הכרוך בהתמודדות עם תגובות שונות ומגוונות מהחברה, החל מתגובות המחבקות ומבינות ועד כאלה שכאילו מאשימות את המתמודד ומציעות לו להתגבר, להפסיק עם השטויות, אתם לא תאמינו מה אנשים אומרים בלי מחשבה. החברה שלנו לא תמיד יודעת להתמודד עם אנשים שכלפי חוץ נראים בדיוק כמו כולם אבל בתוכם מתחוללת סערה, לפעמים קטנה ולפעמים גדולה.

"היום בבוקר הייתי אמורה להיפגש עם חברה. גם כדי לכייף וגם כדי ללמוד. נכנסתי לחרדה בגלל הצורך לצאת מהבית ולעשות את שני אלה. חטפתי כאב בטן מלחץ וכאקט של לחץ פוצצתי חצ'קונים עד שהפנים שלי נראו כל כך רע עד שלא יכולתי לצאת מהבית. עד שהצלחתי להביא את עצמי למצב בו איכשהו הצלחתי לצאת מהבית כבר לא יכולתי להיפגש עם החברה כי נגמרו ה-3 שעות בהן היינו יכולות להיפגש. זה דווקא היה יום די טוב. קמתי שמחה והצלחתי ללמוד בסוף לבד."

איזה תגובות את מקבלת מאנשים כשאת מספרת להם על ההתמודדות שלך? "הרבה אנשים לא מבינים. הם גם מרגישים אי נוחות מעצם השיתוף. זה גרם להרבה אנשים להתרחק ממני ולחשוב עלי דברים רעים. התגובות נעות בין חוסר הבנה טוטאלי והאשמה כלפי (את רק צריכה להתאמץ יותר! ככה זה החיים) לבין קבלה והצעה של אוזן קשבת וחיבוק. חשוב לי שיבינו אותי. זה מרגיע אותי. גם לספר עוזר לי להקיף את עצמי באנשים מבינים ומכילים שעוזרים לי להתמודד עם התקופות הרעות. חלק גדול, גם מתוך המבינים, עושים נזק כשהם מנסים לעזור. לרוב, ולא בכוונה, אנשים מגבירים את החרדה במקום להקטין אותה."

שיר חוששת מאוד לבקש עזרה מאחרים כשהיא צריכה אותה. "איזו עזרה אני צריכה מאנשים? שכנוע לאכול, לצאת מהבית. תמיכה ברגעי חרדה. עידוד כשאני מתקשה להאמין שאני מסוגלת. ברגעים הקשים. שכנוע שהחיים כן שווים את זה ושאני אדם טוב. כשהייתי יותר בדיכאון, נגיד לפני חצי שנה, הוא הרגיש אינסופי. הפחד שלעולם לא אוכל לחיות את חיי ולהגשים את החלומות שלי רק בגלל חרדה ודכאון זה פחד משתק. אבל לימדתי את עצמי להתקשר לאנשים שאוהבים אותי כשאני מתקשה לתפקד ברמה הבסיסית או כשבא לי לקפוץ מהחלון (בזכות השיחות האלה זה אף פעם לא הופך לניסיון פגיעה עצמית). בזכות הדיכאון והחרדות למדתי מהי אמפתיה. נאלצתי לשפר את חיי ברמה אדירה בשביל להתגבר על הדיכאון (ממנו סבלתי/סובלת 7 שנים). נאלצתי ללמוד איך להיות מאושרת ואיך להעריך אושר. למדתי להכיל את עצמי ואת אחרים, ואיך להתמודד עם קשיים שמרגישים בלתי אפשריים."

מה יעשה לך טוב יותר שיר? מה היית רוצה לבקש מאחרים? "אני צריכה אוזן קשבת, חיבוק וניסיון לא לשפוט. לרוב זה כל מה שצריך כדי לשפר את המצב. לא עצות לשיפור (הן בעיקר עושות רע, אל תניחו שאתם מבינים טוב ממני מה לעשות) ולא ניסיון לנער אותי החוצה מזה. רק חיבוק והקשבה." __________________________________________________

תודה מכל הלב לשיר! את מרגשת מאוד והכנות שלך מדהימה ואמיצה! נכנסת עמוק ללב שלנו! תודה לך. <3 אתם מוזמנים לשתף ולהגיב, אולי הסיפור של שיר יגע בלב של מתמודד אחר או של בני משפחה וחברים של מתמודד שלא יודעים כל כך איך להגיב ומה להגיד. __________________________________________________

רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? הכנסו לקישור הבא, מלאו את השאלון האנונימי (או כתבו את שמכם, מה שתבחרו), וכתבו את הסיפור שלכם. נשמח לשתף ולהשתתף :)