הסיפור של חן

הסיפור של חן:

לחיות עשרים שנה עם כאבים אומר שכל תפיסת המציאות משתנה.

ללמוד לחיות עם תסכול תמידי. להתבגר הרבה לפני הזמן, לפתח רגישות לסביבה ולדעת לזהות אדם שסובל בלי שפתח את הפה. להבין מוקדם מדי שיש חלקים קשים בחיים ולמצוא את הרגעים היפים. להעריך כל דבר וכל רגע בחיים. לחפש משמעות לחיים. הכל הוביל אותי בסופו של דבר למקצוע הטיפולי שאני עובדת בו היום וגאה באפשרות שיש לי לעזור לאחרים.

אני עם בעיות בגב מאז שהייתי ילדה. עשיתי התעמלות קרקע ומכשירים ואז גילו סדק בחולייה בגב התחתון. הפסקתי את ההתעמלות. לאורך הילדות עשיתי המון פעילות גופנית, עד שבגיל 17 התחילו כאבים בגב התחתון ולא נפסקו. זה התחיל מתזוזה של חולייה ופריצת דיסק והלך והחמיר.

הכאבים היו בגב וגם ברגל שמאל. מאמץ היה קשה, קשה להירדם ובשלב מסויים גם ללכת ולעמוד הרבה זמן.

לפני 10 שנים עברתי ניתוח קיבוע עמוד שדרה בגב התחתון. כלומר, יש לי 6 ברגים בגב התחתון. הניתוח לא הצליח. משהו שם עדין לא בסדר. הכאבים מאז השתנו למשהו קצת אחר אבל הם תמיד שם.

מגיל 17 ועד הניתוח שעברתי המשפחה תמיד חשבה שאני מתפנקת ולכן אני לא עושה דברים ומבקשת עזרה. לקח להם עשר שנים להאמין ולהבין שהכל אמיתי. רק אחרי הניתוח הגישה שלהם השתנתה.

אני לא ממהרת לספר לאחרים על הגב שלי. אני בוחרת לספר רק כשחייבת.

חוויתי תגובות לא נעימות שגרמו לי להיכנס למגננה או תחושות של אשמה. הגעתי למסקנה קשה לצערי, רק מי שסובל באמת מבין.

אני משתדלת לא להתלונן כל הזמן כי זה עושה רע לאנשים שאוהבים אותי ושלא מצליחים לעזור לי.

רוב התגובות הם ניסיונות למצוא פתרונות למצב ושיטות טיפול. אף אחד לא מאמין שבאמת עברתי המון ושהפסקתי כבר לחפש. המונח של "לחיות עם כאב" לא נתפס בעיניי אנשים בריאים.

בנוסף ההתמודדות הלא פשוטה בכלל, אני נשואה ויש לי תינוקת בת כשנתיים.

מיותר לציין שלגדל תינוקת כשיש כאב כרוני זה דבר קשה ומאתגר, לצד האושר שהיא מכניסה בבית. מאז שמצאתי תרופה שעזרה לי בעיקר להירדם בלילה, כמעט ולא היו לילות בלי שינה.

והנה זה קרה לא מזמן. הכאב היה זוועתי. לא הצלחתי להירדם למרות התרופות וכך העברתי לילה בלי שינה. זה הזכיר לי נשכחות וחידד לי שזה לא באמת עומד להעלם. המזל הוא שלמחרת ממילא הייתי בחופש מהעבודה כדי להיות עם הבת שלי. לא הצלחתי להיות איתה. היא נשלחה לסבתא ואני ניסיתי לישון. לא הצלחתי. את הכאבים והתסכול בלתי אפשרי בכלל לבטא בכתב.

החלק הקשה ביותר בשבילי בהתמודדות שלך עם מצבי הרפואי היא ההבנה שאין משהו שמצליח להפחית לי את הכאבים.

__________________________________________________

תודה מכל הלב לחן! <3

כאבנו איתך, נכנסת עמוק ללב שלנו! תודה לך. ממש הזדהינו עמוקות.

__________________________________________________

אתם מוזמנים לשתף ולהגיב, אולי הסיפור של חן יגע בלב של מתמודד אחר או של בני משפחה וחברים של מתמודד שלא יודעים כל כך איך להגיב ומה להגיד.

__________________________________________________

רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם?

הכנסו לקישור הבא, מלאו את השאלון האנונימי (או כתבו את שמכם, מה שתבחרו), וכתבו את הסיפור שלכם. נשמח לשתף ולהשתתף. 😍